<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' קידושין</h1>
<h2>דף ה.</h2>
אמ' רבי שמעון בן לקיש הקובע זמן לחבירו ואמ' לו בתוך זמני פרעתיך אינו נאמן ולואי שיפרע בזמנו, אביי וראבא דאמרי תרויהו עביד איניש דפרע בגו זימניה מאי טעמא זימנין דמיתרמו ליה זוזי וסבר איזיל איפירעיה דכי מטיא זמניה לא ניתו ליטירדן. רב פפא ורב חונא בריה דרב יהושע עבדין כאביי וראבא מר בר רב אשי עביד כריש לקיש והילכתא כוותיה דריש לקיש ואפילו מיתמי, ואף על גב דאמ' מר הבא ליפרע מיניכסי יתומין לא יפרע אילא בשבועה חזקה לא עביד איניש דפרע בגו זמניה.
<h2>דף לב:</h2>
ראבא בר שרשו הוה איכא עליה קאלא דקא אכיל ארעא דיתמי אמ' ליה אביי אימא לי איזי גופיה דעובדא היכי הוה, אמ' ליה ארעא הוה נקיטנא במשכנתא מיאבוהו דיתמי והוה לי זוזי אחריני גביה ואמרנא אי מהדרנא לה לארעא ואמרנא דאית לי זוזי אמור רבנן הבא ליפרע מיניכסי יתומים לא יפרע אילא בשבועה, אילא איכלה שיעור זוזי דמיגו דאי בעינא אמינא לקוחה בידי כי אמנא דאית לי זוזי מהימננא, אמ' ליה לקוחה בידי לא מצית אמרת דהא איכא עלה קאלא דארעא דיתמי היא אילא אהדרנה להו וכי גדלי יתמי תא אישתעי דינא בהדיהו.
<h2>דף לג.</h2>
קריביה דרב אידי בר אבון שכיב ושבק דיקלא רב אידי בר אבון אמ' אנא קריבא ההוא גברא אמ' אנא מקרבנא טפי, אזל רב אידי בר אבון איתי שהדי דהוא מקרב טפי אוקמיה רב חיסדא בידיה, אמ' ליה להדר לי פירי דאכל מיההוא יומא להשתא אמ' זה הוא שאומרין עליו אדם גדול הוא אמאן קא סמיך אהאיי הא קא אמ' דאנא מקרבנא טפי, אביי וראבא לא סבירא להו הא דרב חיסדא כיון דאודי אודי.
<h2>דף מח:</h2>
ומאן דקדיש איתתא בעל כורהה ומחיה ואמר לה דאי לא מקדשת לי לא שביקנא ליך וקבילת קידושי בעל כורהה לא האוו קידושי, דאמור רבנן הוא עשה שלא כהוגין יעשו בו שלא כהוגין אפקעונון רבנן לקידושיה.
<h2>דף נו:</h2>
שלשה אחין ואחיר מיצטריף עמהן הרי אילו שלש עידיות והן עדות אחת, ההוא שטרא דהוה חתימי עליה ביתרי שכיב חד מניהו אתא אחוה דהאיי דקאיי וחד אחרינא לאשהודי על חתמות ידא דאידך, סבר ראבינא למימר הני מתניתין שלשה אחין ואחיר מיצטריף עימהן, אמ' ליה רב אשי מי דאמי התם לא קא נפיק נכי רוביה דממונא אפומא דאחי הכא קא נאפיק נכי רוביה דממונא אפומא דאחי.
<h2>דף קמא:</h2>
ההוא גברא דאמ' לה לדביתהו ניכסאי להאיי דמעברת אמ' רב חונא הוה מזכה לעובר והמזכה לעובר לא קנה, והילכתא המזכה לעובר לא קנה לכשתילד קנה.
<h2>דף קמב:</h2>
ההוא גברא דאמ' לה לדביתהו ניכסאי לבני דהוו לי מיניך, הוה קאים חד בריה אמ' ליה ואנא לא בעינא ולא מידי אמ' ליה זיל קני כחד מיניהו, הנך ודאי לא קאנו דהא אכתי ליתנהו האיי אית ליה חולק לטליא במקום בניא אי לא, רבי אבהו ורבי חנניה פאפי ור' יצחק נפחא דאמרי לית חילק לטליא במקום בניא, רבי אבון ור' ירמיה ורבי מיאשא דאמרי אית חילק לטליא במקום בניא, והילכתא אית חילק לטליא במקום בניא.
<h2>דף קמג.</h2>
ההוא גברא דאמ' להו ניכסאי לאיתתאי ולבנאי אמ' רב יוסף קנאי איתתיה פלגא, אמ' רב יוסף מנא אמינא לה דתניא רבי אומר [ויקרא כ"ד] והיתה לאהרן ולבניו לאהרן מחצא ולבניו מחצה, והילכתא קנאי פלגא.
<h2>דף קמג:</h2>
ההוא גברא דשדר פיסקי דשיראיי לביתיה אמ' רבי אמי הראוי לבנים לבנים הראוי לבנות לבנות, והני מילי דלית ליה כלאתא אבל אית ליה כלאתא לא שביק כלאתיה ומשדר ליבנאתיה, והני מילי דנסיבן אבל לא נסיבן לא שביק בנתיה ומשדר לכלאתיה. ההוא גברא דאמ' להו ניכסאי ליבנאי הוה ליה ברא וברתא מי קארי איניש לחד ברא בני ולסלוקה ליברתא מיעיסור ניכסי קא אתי אי לא קארי איניש לחד בריה בני ולמשיכה ליברתא במתנה קא אתי, אמ' אביי [בראשית מ"ו] ובני דן חושים, אמ' ליה ראבא דילמא כי דתנא דבי חזקיה שהיו בניו מרובים כחושים שלקנים, אילא אמ' ראבא [במדבר כ"ו] ובני פלוא אליאב רב יוסף אמ' [דה"א ב'] ובני איתן עזריה. ההוא גברא דאמ' להו ניכסאי לבנאי הוה ליה ברא ובר ברא מי קארי איניש לבר ברא ברא ולא קא מסליק ליה לבר בריה או דילמא לא קארי איניש לבר ברא ברא ולסלוקיה לבר בריה מירושה קא אתי, רב חביבא אמר עביד איניש דקארי לבר ברא ברא, מר בר רב אשי אמ' לא עביד איניש דקארי לבר ברא ברא תניא כותיה דמר בר רב אשי המודר הנאה מן הבנים מותר בבני בנים.
<h2>דף קמו.</h2>
השולח סבלונות לבית חמיו שילח לשם במאה מנה ואכל שם סעודת חתן אפילו בדינר אינן ניגבין, יתיב רב אויא סבא קמיה דרב פפא יתיב קא אמ' בין מת הוא בין מיתה היא בין הדר ביה הוא סיבלונות הדרי מיכלא ומישתיא לא הדר, הדרא בה היא אפילו כישא דירקא הדרא, אמ' רב חונא בריה דרב יהושע ושמין לו דמי בשר בזול וכמה בזול דכל זוזא חשבין ליה ארבעא דנקי.
<h2>דף קמח:</h2>
ואילו שכיב מרע דכתבינהו לכולהו ניכסיה לחד והדר כתב מינהון לאחרינא בתראה קני קדמאה לא קאני, דתניא כולן לראשון ומיקצתן לשני שני קנה ראשון לא קנה ואמרינן מאי לאו שמת לא שעמד, הכי נמי מיסתברא מידקא תני סופה מיקצתן לראשון וכולן לשני ראשון קנה שני לא קנה אי אמרת בשלמא שעמד ראשון קנה דשיאר שיני לא קנה דלא שיאר אילא אי אמרת שמת תרויהו ליקנו, אמ' ליה רב יימר לרב אשי וליהוי בשעמד אי אמרת בשלמא חזרה במיקצת הויא חזרה משום הכי ראשה שני קנה ראשון לא קנה, אילא אי אמרת חזרה במיקצת לא הויא חזרה שני נמי לא ליקני, והילכתא חזרה במיקצת הויא חזרה ראשה בשמת סופה בין שמת בין שעמד.
<h2>דף קנא.</h2>
אימיה דרב זוטרא בר טובייה כתבתנהו לניכסה לרב זוטרא בר טובייה אמרא ליה מישום דקא בעינא אינסובי לרב זביד סוף איגרש אמ' רב ביבי בר אביי אדעתא דמינסבא והא אינסיב, מתקיף לה רב חונא בריה דרב יהושע משום דאתו מימוליא אמרי מילי מליאתא, אפילו למאן דאמ' מברחת כי לא משיירא, לא מציא הדרא בה הני מילי היכא דלא גלאי דעתה הכא הא גלאי דעתה אדעתא דזיין לה רב זביד הוא.
אימיה דראמי בר חמא כתבתנהו לניכסה מיצפרא לראמי בר חמא לפניא כתבתנהו לרב עוקבא בר חמא, אזל ראמי בר חמא קמיה דרב ששת אוקמיה בניכסי, אזל רב עוקבא בר חמא קמיה דרב נהמן אוקמיה בניכסי, אזל רב ששת לקמיה דרב נהמן אמ' ליה מאי האיי אמר ליה דהא הדרא בה, אמ' ליה והא מיתא לה אמ' ליה הכי אמ' שמואל כל שאילו עומד חוזר חוזר במתנתו, אמ' ליה דילמא הני מילי לעצמו אבל לאחר לא, אמ' ליה בפירוש אמ' שמואל לא שנא לעצמו לא שנא לאחיר. אחתיה דרב טובי בר רב מתנה כתבתנהו לניכסה לרב טובי בר רב מתנה, אתא רב אהאדבוי בר רב מתנה אמ' לה השתא אמרי דמר צורבא מרבנן ומר לאו צורבא מירבנן, הדר כתבתנהו לרב אהדבוי בר רב מתנה אתו לקמיה דרב נהמן אמ' להו הכי אמ' שמואל כל שאילו עומד חוזר חוזיר במתנתו.
אימיה דרב עמרם חסידא הוה לה מלוגא דשטרי כתבתנהו ניה ליה לרב עמרם ולא אמשיכתנהו ניה ליה אתו יורשים לקמיה דרב נהמן אמ' להו דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין.
אחתיה דרב דימי בר יוסף הוה לה(ו) ההוא פרדיסא כל אימת דהוה חלשא הוה מקניא ליה כולה.
<h2>דף קנב.</h2>
הא דאמרינן אין שטר לאחר המיתה במתנת שכיב מרע בידאמר כתבו ותנו אי אמר כתבו ותנו אמרינן שמה לא גמר להקנותו אילא בשטר ואין שטר לאחר המיתה, אבל ודאי כל שהדותא דשהדי קמי שכיב מרע וכל פקדאתא דמפקיד כתבינן וחתמינן לאחר המיתה דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דאמו.
<h2>דף קנג.</h2>
ההיא איתתא דיכתבתנהו לכולהו ניכסה וקנו מינה אתאי לקמיה דרב חונא אמ' לה מאי עיביד ליך דלא אקנית כיד מקנו אינשי.
ההוא דהוה כתיב ביה כד קציר ורמי בערסיה (ולה) [ולא] הוה כתיב בה מימרעיה, איתפטר לבית עלמיה אמ' ראבא והרי קברו מוכיח עליו.
<h2>דף קעב.</h2>
אמר ראבא האיי מאן דנקיט שטרא בר מאה ואמ' שויוה ניה לי תרי בני חמשין חמשין לא משוינן ניה ליה, מאי טעמא עבדו רבנן מילתא דניחא ליה ללווה וניחא ליה למלוה ניחא ליה ללווה דליפגום שטריה וניחא ליה למלוה כדי שיכוף לפורעו, ואמ' ראבא האיי מאן דנקיט תרי שטרי בני חמשין חמשין ואמ' שויוה ניה לי חד בר מאה לא משוינן ליה.
